ספרים וכתבי יד: סקירות ואנקדוטות

  אפרים קנרפוגל | אחים מרחוק: יחסם של החכמים באירופה בימי הביניים למשומדים ולחזרתם בתשובה | תרגום: לנה בורגנסקי בר־אילן; רמת גן תשפ"ו   עד לאחרונה הייתה מקובלת דעתו של יעקב כ"ץ לפיה קו גבול ברור עבר בין ימי הביניים לראשית העת החדשה, כאשר בימי הביניים משומדים שביקשו לחזור ליהדותם, התקבלו בזרועות פתוחות ללא דרישות מעשיות. היה זה רש"י בעיקר שאימץ הלכה למעשה את המאמר האגדי "ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא", וראה בחוזרים בתשובה יהודים לכל דבר שמעמדם ההלכתי לא נפגע בעקבות השתמדותם. אלא שאפרים קנרפוגל בחן את המקורות מחדש, רבים מהם בכתבי יד שנחקרו רק בשנים האחרונות, והעלה תמונה שונה למדי. לטענתו, בעוד רש"י ורבנו גרשום צידדו בראיית המשומדים כיהודים ובהקלת חזרתם לקהילה היהודית, בעלי התוספות החלו, כבר מאמצע או סוף המאה ה־12, לסמן תהליך של החמרה במעמדם של משומדים; תחילה בהיתר לקחת מהם ריבית, ובהמשך בדרישות שונות בתהליך חזרתם ליהדות. ר"י הזקן מדמפייר תמך בנוהג הרווח שמשומדים החוזרים ליהדות טובלים במקווה לשם כפרה, שניים מתלמידיו הבהירו כי יש צורך בהוכחת רצינות ...

  מנחם ולדמן ופניאל גתאצ'וו | ספר ה"אורית": התורה המעצבת את מורשת יהודי אתיופיה מנחם ולדמן | ספר ה"אורית" של אבא סמואל: כתב־יד יחיד בעולם שמקורו מנוסח התורה בעברית הוצאת ראובן מס; ירושלים תשפ"ה–תשפ"ו   "יום אחד ביקשתי לראות את ספר־התורה שהשתמשו בו בבית־הכנסת. זה היה העותק היחיד בכפר, ובמקום לשמור אותו בארון קודש בבית‏־הכנסת, הסתירוהו בכלי קיבול שהיה ידוע רק לכוהנים, מחשש שחיילים יגנבו אותו. כמחווה מיוחדת הרשו לי לבדוק אותו... הכתב היה יפה, אף כי לגמרי לא חדיש והיו בו מחיקות רבות. הערתי להם שאצלנו מגילת תורה שיש בה טעויות ותיקונים פסולה לשימוש בתפילה בציבור. הם השיבו לי שבשל עוניים הם חייבים לקנות עותקים של התורה שנעשו בידי סופרים נוצרים, שמכרו אותם במחיר זול יותר... כאשר קהילה זקוקה לעותק של ספר תורה, מעמידים סופר חבשי תחת פיקוחו של אחד הכוהנים, ועליו מוטלת החובה לבדוק ששום נוסחה נוצרית, או שמו של קדוש נוצרי לא ישתרבבו לתוך הטקסט" (עמ' 168). את השורות הללו כתב יוסף הלוי, השליח היהודי הראשון שהגיע אל יהודי אתיופיה, לאחר ביקורו בש...

  סנקה | על כעס | תרגום מרומית, מבוא ופירושים: דבורה גילולה מאגנס; ירושלים תשפ"ו   בחודש הרחמים והסליחות נהגו ישראל להתחזק בתשובה ולהגות בספרי מוסר. חלפו שנים רבות מאז למדתי בישיבה והכרתי רק את המדף המצומצם של ספרי המוסר. ברבות הימים למדתי שמוסר יעיל ניתן לקחת גם מספרים בכריכה צבעונית, משמיעת הסכתים ואפילו מיצירות קולנועיות המציבות בפנינו מראָה. בתזמון מצוין קיבלתי את הספר "על כעס" של סֶנֶקָה, הפילוסוף הסטואי והמדינאי הרומאי בן המאה הראשונה לספירה. סנקה כתב את המסה הזאת לאחיו נוֹבָטוּס, מושל הפרובינקיה אסיה בימיו של הקיסר נירון, שהתקשה לרסן את הכעס המתפרץ שלו ובמר ייאושו פנה לבקש את עזרת אחיו החכם והמיושב. בשלושת חלקי הספר מלמד סנקה איך מתמודדים עם הכעס; תחילה בהגדרתו ובהצבת מראה מול האדם הכועס, אחר כך חקירה יסודית יותר בשורשי הכעס, ולבסוף הצעת כלים מעשיים להתמודדות עמו. היות שהכעס הוא אורח נאמן בביתנו והיות ששולחן השבת הוא זמן טוב ללימוד משותף, הסכמנו כל הצדדים לקרוא ביחד מתוך ספרו של סנקה. ישנם לא מעט חיבורים שעסקו בכעס, אבל יש משהו מיוחד בקריאה של ספר כה עתיק,...

  אפרים שהם־שטיינר | פשיעה בחברה היהודית בימי הביניים מאגנס; ירושלים תשפ"ו   מעשה באישה ענייה שהתחתנה עם גבר ממשפחה עשירה. אלו היו נישואי תועלת ולא נישואי אהבה: הצדדים שאפו להפיק רווח מן הנישואים. הגבר לא היה אדם רגיל ורחוק מלהיות בן זוג אידיאלי, אבל אב האישה הסכים לנישואין, כנראה כדי לקדם את מעמדה החברתי והכלכלי של המשפחה. ברבות הימים מצבו הנפשי של הגבר התדרדר והוא נעשה אלים. האישה הבינה שמצבו המידרדר של הבעל עשוי למנוע ממנו לגרש אותה, וחשה שהיא זקוקה לבַטוּחָה. היא פרצה לבית משפחתו של בעלה ולקחה מספר ספרים, שאותם החזיקה כעירבון לביטחונה הכלכלי וכמנוף פוטנציאלי במשא ומתן עתידי בדבר ביטחונם הכלכלי שלה ושל ילדיה. כדי לשנע את כמות הספרים שלקחה, היא ביקשה את עזרתו של בן משפחה שהיה רגיש למצבה. השאלה הגיעה לר' אשר בן יחיאל – הרא"ש, החכם האשכנזי שהיגר לאיבריה בתחילת המאה ה־14. הדיון ההלכתי מעסיק פחות את אפרים שהם־שטיינר, ובספרו החדש הוא מבקש ללמוד ממקרה זה על גניבות ופשעים אחרים בחברה היהודית בימי הביניים. ספרים היו מצרך רב־ערך בימי הביניים, מסביר המחבר, ונמנו עם החפצים...

  על ארבעה ספרים מסדרת "גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי": הרמב"ן, רבי שלום שבזי, רבי יהודה החסיד והרב קוק שזר; ירושלים תשפ"ו   סדרת גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי נולדה לפני יותר מעשרים שנה. בשנים הללו הופיעו לא פחות מ־18 מונוגרפיות על דמויות בולטות בהיסטוריה היהודית, החל בדמויות רבניות וכלה במנהיגים ציונים, משוררים וסופרים. הספרים נכתבו בידי חוקרים מן השורה הראשונה, אשר לרובם המכריע הייתה היכרות מוקדמת עם הדמות. בד בבד עם הוצאתם של ספרים חדשים בסדרה, הולכים הספרים הישנים בסדרה ורואים אור במהדורות מחודשות ובעיצוב חדשני (שכנראה אהוד על צעירים). בשורות הבאות אעסוק בארבעה ספרים מן הסדרה שראו אור לאחרונה, שניים מהם חדשים לגמרי ושניים מהם במהדורות חדשות.   עודד ישראלי | הרמב"ן לפני כשש שנים יצא ספרו של עודד ישראלי - "ר' משה בן נחמן: ביוגרפיה אינטלקטואלית" (מאגנס; תשפ"א). עתה רואה אור ביוגרפיה של ישראלי על הרמב"ן כחלק מהסדרה הנוכחית. עיון מקביל בשני הספרים מגלה כי המבנה והתוכן של שניהם דומים להפליא. בספר החדש, מלבד שינוי והאחדה של שני פרקים, נעשו...

  עדיאל שרמר | מעשה רב: שיקול הדעת ההלכתי ועיצוב הזהות היהודית בר־אילן; רמת גן תשע"ט   הספר שלפנינו אינו חדש, אך למרות טענתו הקיצונית טרם זכה לתגובה ראויה. כמה דיונים מזדמנים גרמו לי לעיין בספר, וראיתי בכך הזדמנות לדון בעניינו. תחילה אסכם את עיקרי דבריו, ולאחר מכן אציע מבט שונה. לפי ההשקפה הרווחת, פסיקת ההלכה היא תוצר של לימוד ועיון במקורותיה הסמכותיים; הפוסק אינו חופשי ביצירתו, אלא ההלכה כפויה עליו. ביטוי כמו "ההלכה מחייבת" משקף את העמדה הזאת היטב. לטענתו של שרמר, ההלכה איננה אך ורק מערכת של כללי התנהגות, שהפוסק מבקש להחילם בחיי הציבור, אלא שדה מערכה שבו מתקיימים מאבקים על עיצוב החיים היהודיים. במערכה זו מפעיל הפוסק שיקולי דעת רחבים ומגוונים, החורגים הרבה מעבר לדרישות העולות מן הספרות ההלכתית המחייבת וקשורים גם לעמדות דתיות או חברתיות של הפוסק. עמדה זו זרה מאוד לאורתודוקסיה, הרואה בהלכה דבר ה' הכפוי מלמעלה, אבל גם לחוקרים ולהיסטוריונים. יעקב כ"ץ למשל ביקר היסטוריונים דוגמת גרץ שחיפש תמיד את המניעים הפוליטיים של בעלי ההלכה ולא היה "מוכן להתחשב בנימוקי ההלכה...

  יוסף מנדלביץ' | אסיר ציון בציון: בחיפוש אחר האמונה ידיעות ספרים; 2026   כשיוסף מנדלביץ' שהה בכלא הסובייטי הוא היה בתהליכי התחזקות רוחנית, ואחת המשימות הקשות שעמדו בפניו הייתה השגת סידור וחומש. יום אחד הודיעו לו בחשאי שאחד החברים קיבל סידור מהוריו, ואף הצליחו כבר להגניב אותו לצריף, מתחת למזרן שלו. אלא שהאסירים הפוליטיים, ובמיוחד היהודים, חיו תחת העין הפקוחה של אסירים מלשינים ומשתפי פעולה עם הקג"ב. חל איסור מוחלט להשתמש בספר שאינו סובייטי, וגם עטיפה של ספר סובייטי לא הייתה עוזרת לספר מיניאטורי שלא נדפסו דוגמתו ברוסיה. לשם כך התנדב מנדלביץ' לעבוד במשמרת לילה, ובמשך היום העתיק את הסידור למחברת בית הספר, שהייתה מן המצרכים שמכרו בקנטינה של המחנה ללא הגבלה. הוא ישב במשך שעות כשבעין אחת הוא מעיין בטקסט כדי להעתיקו ובעין השנייה מציץ אל דלת הכניסה, לוודא שלא נכנסים סוהרים. לדבריו, ההנאה שבעבודת ההעתקה הייתה עצומה. לראשונה עיין כהלכה בסידור, שקע בעולם התפילה והמילים שהעתיק נכנסו עמוק לליבו. "כאשר אני נזכר באפשרות הזאת שהתממשה לי", מסכם מנדלביץ', "קשה לי להגיד...

  דוד שטרן | כחומר ביד הסופר: גלגולי ספר התנ"ך ממגילה ועד מסך | מאנגלית: יניב פרקש מוסד ביאליק, ירושלים תשפ"ב   לאחרונה העלה הקומיקאי יואב רבינוביץ' תהייה מעניינת (הסכת 'הקרנף', פרק 409 , מיום 1 ביולי 2026). הוא סיפר כי הוא מחזיק בבית את ספר התנ"ך שקיבל עם סיום הטירונות, אך לאחרונה נודע לו שכיום מקובל לחלק ספרי תנ"ך גם לבוגרי כיתה י"ב. יתרה מזאת, שר החינוך יואב קיש התגאה בכך שהוא מסייר בבתי ספר ומחלק ספרי תנ"ך לתלמידי כיתות ב'. "כמה ספרי תנ"ך אני צריך?" תהה רבינוביץ', "שחס וחלילה לא יהיה חלון של חודשיים שאני עלול להיתקע חס וחלילה בלי ספר תנ"ך? אתם יודעים שהכל נמצא באינטרנט, כן?... למה לא מחלקים להם ספר תנ"ך גם כשהם מסיימים כיתה ט'? וח'? מה עם ספר התנ"ך שצריך לתת להם בכיתה י' וקבלת התעודות בכיתה ג'? למה שלא נפתח כל בוקר עם ספר תנ"ך חדש? למה אנחנו צריכים לבנות קירות מלבנים כשאפשר פשוט למרוח מלט בין ספרי תנ"ך? כמה ספרי תנ"ך צריך כדי להיות יהודי? אני מבין שאנחנו עם הספר, אבל ...

  מרדכי זלקין | האלמנה – דבורה רוֹם: סיפורה של סוכנת תרבות  כרמל; ירושלים תשפ"ו (בצירוף מחווה לכבוד הופעת הספר: סקירת פרשייה היסטורית של הדפסת הגהותיו של הרב ד"ר יוסף צבי דינר לתלמוד הירושלמי בדפוס ראָם)   אין לומד גמרא שלא מכיר את המשפט "ווילנא, בדפוס והוצאות האלמנה והאחים ראָם". מאחורי הטקסט הקסום הזה, שמופיע בדפי השער של גמרות רבות עד ימינו, מסתתר סיפור היסטורי ארוך. ספרו החדש של פרופ' מרדכי זלקין מזמין אותנו למסע מרתק באחד מבתי הדפוס המשפיעים ביותר על ארון הספרים היהודי מאז המאה ה־19 ועד ימינו אנו. בצעירותי ראיתי בעיני רוחי את האלמנה רום בדמות יהודייה כפופה המטופלת ביתומים צעירים שמשוטטים סביבה בבית הדפוס ומנסים לסייע. אבל הספר מעמיד בפנינו את דיוקנה של דבורה רום כאישה עוצמתית וחזקה שמעמידה בצל את האחים רום – גיסיה, לא ילדיה! – ועומדת בראש בית הדפוס הגדול מסוגו בעולם היהודי. הייתה זו אימפריה שהעסיקה מאות עובדים בכמה בניינים גדולים, ששלחה זרועות ארוכות אל רחבי העולם היהודי, שניהלה מחזור כספים בלתי נתפס, והכל תחת ניהול קפדני ושיטות הדפסה, פרסום ושיווק חדשניות ...

  הדר פלדמן סמט | שירת ה'מאמינים' השבתאים: פולחן, קהילה ומגעים בין־תרבותיים באימפריה העות'מאנית המאוחרת מאגנס; ירושלים תשפ"ה   "בתשעה באב נולד הגואל / לבש עטרה עם אכתריאל // נשא קינה עם אדרירון / שבתי צבי אור של ישראל // מטט-ר-ו-ן הוציא אסירים / ועם סנדלפון הסיר חוקים // נעשה טהור עבור העבדים / שבתי צבי אור של ישראל". בתשעה באב שנת ה'שפ"ו, בדיוק לפני ארבע מאות שנה, נולד שבתי צבי. בעוד עליו עצמו דובר כבר רבות, גורל מאמיניו לאורך מאות שנים נותר אפוף בחשאיות. אלו כונו בשלל שמות וידועים במיוחד בשם הגנאי הטורקי "דונמה" ( Dönme ), כלומר 'מהופכים', הרומז להמרה לא כנה וכן לפרקטיקות מיניות חריגות, כפי שמציינת הדר פלדמן סמט. ההמרה לאסלאם שחררה אותם ממחויבות לקהילה היהודית, ואפשרה להם פיתוח של דרך עצמאית המבוססת על אמונה במשיחם ועל מסורות תרבותיות וארגון קהילתי מובדל. היווסדה של קהילה שבתאית מובחנת של אלו שהמירו דתם לאסלאם התגבשה כמה שנים לאחר מותו של שבתי צבי, תחילה בסלוניקי, ובמאה העשרים, לאחר שני גלי הגירה מרכזיים, בשטחי טורקיה, בעי...